עירית אשדוד נ' חב` אולם ומסעדת החוף השקט בע"מ

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתה של המבקשת, חברת אולם ומסעדת החוף השקט בע"מ, כי אתיר לה להתגונן בפני תביעתה של המשיבה, עיריית אשדוד, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר בת.א. (אשדוד) 1226/09.

תמצית הטענות בכתב התביעה

בכתב התביעה טענה המשיבה כי המבקשת היא בעלים של מבנה בן שלוש קומות, הידוע בשם אולמי פלאז'ה, הנמצא בחוף מי עמי באשדוד.

לטענת המשיבה, התביעה נוגעת לשתי קומות במבנה זה, בעלות מספר זיהוי נכס פיזי שונים בספרי המשיבה: 32190100 – בשטח של 603 מ"ר, בסיווג מסחרי, ו- 321900200 – בשטח של 704 מ"ר, בסיווג אולם שמחות.

המשיבה טוענת כי המבקשת הותירה יתרת חוב בפנקסי המשיבה, בגין שתי הקומות הללו, עבור חוב ארנונה, אגרת ביוב, אגרת מים ואגרת שמירה, בסך כולל של 1,244,409 ₪ - הוא סכום התביעה.

ביום 25/6/2007, ממשיכה המשיבה ומפרטת בכתב התביעה, הגישה המבקשת השגה מטעמה, בטענה שהיו שוכרים במבנה בתקופה הנתבעת, לגבי שלוש הקומות אשר בבעלות המבקשת.

השגה זו נדחתה ביום 10/9/2007, על הסף, מהסיבה שהחוזים שצירפה המבקשת להשגתה, לא התקבלו אצל המשיבה במועד החלתן, והוגשו רק במועד ההשגה.

לפיכך, טוענת המשיבה, על פי סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות, חלה חובת התשלום על המבקשת.

המשיבה פירטה את תקופות החוב הנתבעות בגין הנכסים הפיזיים, ואת אופי החישוב.

ביום 27/6/2010 התקיים בפני דיון בבקשת הרשות, במעמד הצדדים.

בפתח הדיון התרתי את תיקונה של בקשת הרשות להגן, אך דחיתי בקשה למחיקת המילים "בסדר דין מקוצר" מכותרת כתב התביעה.

עוד התברר, בטרם נשמעה חקירתו של המצהיר מטעם המבקשת, כי וועדת הערר אשר דנה בעררה של המבקשת, על דחיית ההשגה הנזכרת בכתב התביעה, החליטה שלוועדה אין יכולת להכריע במחלוקת שבין הצדדים, המתבטאת בשאלה האם די בעובדה כי במחלקת הרישוי של המשיבה קיים רישום מדוייק של השוכרים, בתקופות שונות, ולפיכך "החזירה את המחלוקת לכותלי בית המשפט", כלשונה (ראה מסמך מב/1).

תמצית הטענות בבקשה המתוקנת למתן רשות להתגונן

בתצהיר הנספח לבקשה המתוקנת למתן רשות להתגונן טוען נציג המבקשת, מר רוני בנאנו, כי המבקשת לא מחזיקה בפועל בנכס הנזכר בכתב התביעה, מזה שנים רבות, ומשכירה אותו לשוכרים שונים מפעם לפעם.

המצהיר מטעם המבקשת הוסיף כי חלק מתקופות החיוב הנטענות התיישנו, ובכל מקרה הוגשה התביעה תוך שיהוי ניכר וגרימת נזק ראייתי למבקשת.

המצהיר מטעם המבקשת טוען, כי נשלחו הודעות כדין למשיבה, על כל שוכר ושוכר וכי טענותיה של המשיבה נובעות מטעויות רבות ואי-סדרים ברישומיה.

עוד טוען המצהיר מטעם המבקשת, כי המשיבה מעולם לא פנתה למבקשת, לפני פתיחת ההליכים המשפטיים, בדרישה לתשלום חוב כלשהו, ובכך גרמה לציפייה לגיטימית אצל המבקשת שלא להיתבע ולנזקים ראייתים שונים. עוד, לטענתו, נגרמו למשיבה נזקים מהותיים שכן בשל חלוף הזמן יקשה על המבקשת לאתר את אותם שוכרים ולתובעם, ומצבם הכלכלי אינו ברור ואינו ידוע למבקשת.

המצהיר מטעם המבקשת מוסיף, כי המשיבה מנהלת הליך נפרד, מקביל, כנגד המבקשת, אודות חוב נטען בגין קומת המרתף, וזאת בחוסר תום-לב, תוך ניצול חוסנה הכלכלי ובמטרה לאלץ את המבקשת לשאת בהוצאות מיותרות.